דף הבית » תרגום אוכל » תרגום ספרי בישול – נקודת המבט של מתרגמת

תרגום ספרי בישול – נקודת המבט של מתרגמת

תרגמתי וערכתי מספר ספרי בישול בחיי. בעוד עבודת תרגום ספרים טומנת בחובה הנאה רבה (ויכולה להפוך אותך לרעב במיוחד אם מצורפים לה תמונות מפתות…), הרי שהיא טומנת בחובה גם אתגרים לא פשוטים. כאן, אני רוצה לפרט את ארבעת הבעיות המרכזיות בתרגום ספרי בישול ואת הפתרונות להם.

ספר בישול תרגום של ספרי בישול

1. תרגום לפי זמינות החומרים

למרות הפופולריות הגדלה של רכיבי בישול אתניים בימים אלה, העובדה היא שלא כל הרכיבים קיימים בכל המדינות (ובמקרים מסויימים גם אם הם קיימים, המחירים שלהם מופקעים). לדוגמה, לפני מספר שנים, עבדתי כמנהלת פרוייקט תרגום לשבדית של שני ספרי בישול שנכתבו באוסטרליה. כצפוי, המתכונים הכילו הרבה רכיבי מזון מאוסטרליה או ממדינות אסיאתיות הקרובות הרבה יותר לאוסטרליה מאשר לשבדיה. את חלקם אי אפשר היה להשיג אפילו בשבדיה אז המוציא לאור הציע להחליף אותם ברכיבים דומים בלי שום הערה אודות הרכיב המקורי.

אני לא הסכמתי עם הגישה הזו. אמנם החלפה יכולה להיות פתרון במקרים מסויימים אבל אם ניישם את הפתרון הזה בכל הספר, נראה לי שהמתכונים ישתנו עד לבלי הכר. לכן, הצעתי לכלול בספר המתורגם את המרכיבים המקוריים ולהכין רשימה של רכיבים תחליפיים אפשריים.

הזכרתי עוד למו”ל שכתוצאה מתהליכי הגלובליזציה שאנו עוברים, סוג מזון שהיה נחלתה של מדינה אחת יכול במהירות להימצא היום בכל העולם ואם אנו לא רוצים להוציא כל זמן קצר מהדורה מתורגמת מעודכנת כדאי שנשים לב לעובדה זו. התרגומים האחרונים של הספרים הללו כוללים היום מילון מונחים והצעות לרכיבים תחליפיים.

כאן, זה המקום לציין שאסור למתרגם לחשוב על החלפה בקלות: “המתכון הזה מדבר על לובסטר, אבל הוא כל כך יקר כאן ולא כל כך קל להשיג אותו, אז אני אכתוב שרימפס במקום זאת…”.

במתכונים, מתרגמים צריכים לתרגם בצורה הכי דומה לטקסט המקורי ואם עולים רעיונות להחלפות, למתרגם חייב להיות הסבר מניח את הדעת למה כדאי להעדיף את הטקסט התחליפי על פני המקורי. בנוסף, המתרגם או אדם אחר הקשור לפרוייקט צריך לנסות לבשל את אותם המתכונים, גם המקורי וגם זה עם הרכיבים התחליפיים כדי לוודא שהטעמים, המראה, הריחות והתכונות האחרות הבולטות נשארים.

2. תרגום לשמות סוגי נתחי בשר -הבדלים בין מדינה למדינה

בדומה לבעיה הראשונה, נתחי בשר לא בהכרח דומים בכל המדינות. מתרגמים שאינם “אכלנים גדולים” צריכים להיות מודעים לעובדה זו. התייעצות עם מומחים וקריאת חומר עזר יכולים להיות לעזר רב. יש שמות של נתחי בשר שקל למצוא אפילו בגוגל ואפשר גם להתייעץ עם שפים וטבחים.

מתרגמים רבים לא ששים לבקש עזרה מאנשים אחרים. למרות זאת, מהניסיון שלי, מומחים שמחים בדרך כלל לעזור ומתרגמים מקצועיים אף בונים לעצמם פנקס שמות של מומחים למקרה והם צריכים עצה טובה בבוטניקה, ארכיטקטורה, קולינריה וכדומה. אני אתן דוגמה טובה לכך בהמשך.

בכל מקרה, אל תעשו הנחות בכל הקשור לתרגום שמות של נתחי בשר אפילו אם הטרמינולוגיה זהה או דומה. בדקו תמיד האם יש הבדלים בשמות ובמידות נתחי הבשר בין הטקסט המקורי לתרגום.

3. תרגום המידות בתהליך הבישול

כוסות או גרמים? כפות או אונקיות? כידוע, ישנן מערכות מידה שונות בכל העולם. גלשו לאתר הזה הקלידו את המידות כמו שהן מופיעות בטקסט המקורי ורשמו את מה שהאתר מציע לכם. אם תעשו זאת תגלו ששתי כוסות הן שוות ערך ל – 198.73 גרם. האם אי פעם ראיתם מתכון בו כתוב “ערבב 198.73 גרם של קמח עם חלמון ביצה”?

במקרה שחייבים לשנות את המידות יש שתי דרכי פעולה אפשריות. בראשונה המו”ל שומר את כל המידות שהוצגו בספר ומציג טבלת המרה באחד העמודים האחרונים.

פתרון זה יכול להיות די מעצבן עבור הקורא בגלל שאז היא או הוא חייבים לדפדפף מהמתכון אל הטבלה וחוזר חלילה. אבל אם ספר הבישול הוא יותר כמו אלבום תמונות, כלומר ספר שנמכר כדי לפאר את ארון הספרים אבל לא באמת מתכננים לבשל ממנו, הפתרון הזה יהיה טוב. בספר בישול שמיועד לשימוש אמיתי, הפתרון הזה פשוט לא ישים. במקרה כזה חובה להשתמש במערכת מידות שמבוססת על שפת היעד.

ניתן לעשות זאת באמצעות החלפה מלאה או החלפה ושימור. החלפה מלאה זו החלפה בה המתרגם או מומחה אחר בודק ומחליף את הערך (198.73 גרם) בערך העגול הקרוב אליו (200 גרם) וזאת כמובן אם ההחלפה לא פוגעת במתכון כי מתכונים רבים רגישים לשינויים במידות ובמיוחד מתכונים של מאפים. החלפה ושימור זו החלפה ששומרת על המתכון המקורי, בהחלפה זו מחליפים את הערכים כמו בהחלפה מלאה ומוסיפים בסוגריים את הערך המקורי (2 כוסות). החלפה מהסוג הזה יכולה לבלבל את הקוראים ולכן היא יחסית נדירה.

4. תרגום של שמות כלי עבודה, סירים ומחבתות בהליך הבישול

כמו במידות, למספר מדינות יש ציוד בישול שונה ממה שאנו מכירים או שיש להם לאותם כלים שמות שונים בתכלית. לדוגמה, תרגמתי פעם ספר בישול משבדית לאנגלית ונתקעתי עם מילה אחת שחזרה על עצמה בכל המתכונים.

המילה הזו היתה שייכת לכלי מטבח מסויים שאין לו שם במדינות דוברות אנגלית (למען האמת, הוא אחד מהכלים האלה שאפשר לוותר עליהם בכיף): “Potatissticka” או “מקל-תפוחי-אדמה” כלי איתו ניתן לבדוק אם תפוח האדמה שמתבשל אכן מוכן. אני תמיד משתמשת במזלג, אבל עדיין הייתי חייבת לבדוק האם באמת אין שם לכלי כזה באנגלית.

דבר ראשון, שאלתי חברים שידעתי שאוהבים לבשל -אף אחד מהם לא הכיר כלי כזה. לאחר מכן, הלכתי לחנות שמתמחה אך ורק בכלי מטבח ובספרי בישול. אמרתי למוכרת מעבר לדלפק, “אני בטוחה שזה נשמע מוזר, אבל אני מתרגמת שעובדת כרגע על תרגום של ספר בישול ואני רוצה לדעת האם את יכולה לעזור לי במשהו” והיא אישרה שאכן אין דבר כזה “מקל-תפוחי-אדמה”.

במדינות דוברות אנגלית אבל אנשים משמשים בשיפודים, מזלגות, קיסמי שיניים, או במד חום לבישול ואפיה כתחליף. במקרה כזה באמת יכולתי לכתוב מחדש את המשפט ולמצוא תחליף כמו “קיסם”, אבל עבור כלי מטבח אחרים שלהם כנראה יש מילה מיוחדת, חיוני למצוא אותה ולכן צריך לשאול מומחה בתחום.

לסיכום, אני מציעה:

  • שיהיו לכם מקורות (לא משנה אם שפים, מתרגמים אחרים, אנשים שאוהבים לבשל, מוכרים בחנויות כלי מטבח וכדומה) שיכולים להציע רעיונות טובים ומקצועיים.
  • לא לפחד מהחלפות במקומות המתאימים.
  • להיות מוכנים לבדוק ולהשוות בין המתכונים המקוריים לאלו המתורגמים בסוף עבודת התרגום.
  • אפשר ואף רצוי לכלול מונחונים, הערות של המתרגם, רשימות ותוספות היכן שצריך.

פורסם ב: תרגום אוכל

תגיות: | | | | | | |

Scroll to Top
לקבלת הצעת מחיר


    X
    דילוג לתוכן