כל מה שרציתם לדעת על מגילות ים המלח או בשמן הנוסף מגילות קומראן

שנת 1947 היתה אולי הזמן הכי פחות נוח למצוא כתבי יד עתיקים בישראל. רועה עיזים בדואי זרק אבן למערה למרגלות חופו הצפוני של ים המלח (ליד הישוב הקדום קומראן) בניסיון להוציא עז שהתחבאה בה. במקום לשמוע את קול האבן או האדמה, הבדואי שמע קולות ניפוץ של קדרות. בהצצה לתוך המערה, ראה מספר כלי חרס גבוהים. יחד עם בן-דודו הוא נכנס למערה, שם מצא כד אחד שהכיל כמה מגילות.

השניים החלו להראות אותן לאנשים, בחיפוש אחר קונה. לבסוף, מכרו חלק מהמגילות לקאנדו, סנדלר מקומי שהתעסק בעתיקות. כאשר השמועה נפוצה, רוכשים פוטנציאליים גדולים יותר התחילו להתעניין.

למרות היריבות שהיתה בזמנו בין היהודים והערבים באזור, הארכיאולוג אלעזר סוקניק הצליח לרכוש שלוש מגילות בעבור האוניברסיטה העברית. ראש הכנסייה הסורית האורתודוכסית בירושלים, מאר אתאנאסיוס סמואל רכש את הארבע הנותרות.

בעקבות גילויו של רועה הצאן הבדואי, אזור הקומראן חווה סוג של “בהלה לזהב”, כאשר ארכיאולוגים ושבטים מקומיים ניסו לגלות קטעי מגילות במערות סמוכות. בסך הכל נמצאו 972 מסמכים ב-11 מערות שונות.

תוכן העניינים

תכולתן של מגילות ים המלח

מגילות ים המלח כוללת 3 סוגים של מסמכים: העותקים המוקדמים ביותר הקיימים של התנ”ך, עותקים של עבודות מוקדמות אחרות שאינן מהתנ”ך ועבודות הקשורות לזרם מסוים ביהדות שהיה קיים בתקופת המקדש השני בירושלים. בנוסף נמצאו מגילות תפילין עתיקות וממצאים ארכיאולוגיים, כמו מקווה.

בעוד שמרבית מגילות ים המלח נכתבו בעברית, יש באוסף מסמכים רבים בארמית (שפת התלמוד) ויוונית, כמו גם ערבית ואפילו קטעים מצומצמים בלטינית. מגילות ים המלח הכתובות בעברית כוללות כתבים תנ”כיים, כאלו שאינם תנ”כיים כמו עבודות ספרותיות ומסמכים כמו שטרות חוב ומכתבים. בעוד שחלק מהמסמכים מכילים תאריכים מדוייקים, רובם מתוארכים על בסיס ניתוח פליאוגרפי ולעיתים על בסיס תיארוך בעזרת פחמן-14. טקסטים אלו ממחישים את כוח החיים של השפה העברית בממלכת יהודה הקדומה.

רובן של המגילות בעברית כתובות בכתיב ה”מרובע” הסטנדרטי (“היהודי”), הדומה מאד לעברית של ימינו וכמעט שאינו זקוק לתרגום לעברית, בעוד שחלקן כתובות בפליאו-עברית, כתב עתיק מתקופת בית המקדש הראשון. סוגיה מעניינת היא שבכמה מהמגילות הכתובות בכתב הסטנדרטי נעשה שימוש בכתב הקדום לכתיבת שם האל. בנוסף לכך, חלק מהמגילות כתובות בכתב סתרים אשר משתמש בסימנים יוצאי דופן המייצגים את האלף-בית העיברי.

מלומדים בדרך כלל מדברים על “עברית קומראן” כדיאלקט עברי ספרותי. לחלק מהמגילות ממערות קומראן יש מאפייניים יחודיים, כמו שימוש בכתיב מלא (כתיבת אותיות אהו”י להברות), אשר מלומדים זיהו כ”אסכולת הסופרים של קומראן”. המסמכים ממערות המסתור במדבר יהודה כתובות בשפה פחות רשמית. בכתבים מקוטעים שנמצאו במערות המסתור אין אפשרות להבחין האם מדובר בשפה העברית או הארמית.

שיעור בהיסטוריה והוצאה לאור

חלק מהמגילות התגלו לפני 1948, לפני מלחמת העצמאות של מדינת ישראל. אך בשנות ה-50 נמצאו מגילות רבות נוספות בקומראן, שהיתה אז חלק מירדן. בשנת 1967 ישראל שלטה במזרח ירושלים, שם שכבו הקטעים הלא מפורסמים במוזיאון רוקפלר.

הבעיה נוצרה כאשר הישראלים נתנו את עבודת ההוצאה לאור לצוות מלומדים וחוקרים נוצריים, אשר דחו את העבודה כל הזמן. ממשלת ישראל ביטלה את ההסדר איתם בשנת 1990 ובתוך זמן קצר המגילות יצאו לאור והוצגו לראווה.

לרוע המזל, עבודת ההוצאה לאור שנעשתה ע”י אותו צוות למעשה יצרה נזק די גדול למגילות הקלף העדינות. החוקרים עישנו בזמן שלמדו את המקטעים והדביקו אותם ביחד בעזרת נייר דבק רגיל. חלק מעבודת השימור המתמשכת גם היום, מנסה להפחית את הנזקים שנעשו על ידי אותם חוקרים אשר הרסו במספר שנים יותר מכל מה שאבד באלפיים השנים שקדמו להן. לאחרונה הושק מיזם חדש שהעלה לרשת האינטרנט חלק מסריקות המגילות הללו לאחר דיגטציה לטובת הכלל:

מגילת ישעיהו השלמה – נכתבה בשנת 125 לפני הספירה בקירוב והיא היחידה מכל המגילות המקראיות שנשתמרה בשלמותה.
מגילת סרך המלחמה – נכתבה בין המאה ה-1 לפני הספירה למאה ה-1 לספירה ומתארת את מלחמת “בני האור” ב”בני החושך” שתימשך 49 שנים. בסופה יגברו בני האור על אויביהם ויחזרו לירושלים לחדש את עבודת האלוהים ולקיימה כהלכה בבית-המקדש העתידי, זה שיעמוד בדרישות המחמירות של מבחינה הלכתית.
מגילת המקדש – מגילה שנכתבה בתחילת המאה ה-1 לפנה”ס. המגילה מפרטת את כל הקשור לבניין בית-המקדש ולעבודת הקודש בו, כך שהיא מציגה תכנית של בית-מקדש עתידי. המגילה נכתבה על קלף בעובי עשירית מ”מ – מה שהופך אותה למגילה הדקה ביותר שנמצאה.
מגילת סרך היחד – מגילה זו נחשבת לחיבור המרכזי לצורך הבנת אורח חייה של העדה: אופן הקבלה של חברים חדשים לחיקה, כללי ההתנהגות בסעודות משותפות, העקרונות התאולוגיים שמנחים אותה ועוד.
מגילת פשר חבקוק – מגילה שמפרשת בסגנון ייחודי את שני הפרקים הראשונים בספר חבקוק- מה שהופך אותה לא רק למקור ידע חשוב בכל הקשור לחיי הרוח של הקהילה אלא גם שופך אור על תפיסת הקהילה את עצמה.

מה עוד נשאר לחקור?

ובכן, ישנן מספר סופי של מגילות שהתגלו ויצאו לאור. מה נשאר עוד לחקור? עד לאחרונה, המשימה העיקרית היתה עריכה ופרסום של המגילות. אך כעת, אפשרויות המחקר הן אינסופיות. לדוגמא, אחד מהרעיונות הבסיסיים במיסטיקה היהודית הינה שהמלאכים שיבחו את שם ה’ בגן עדן. במגילות ים המלח, ישנם שירים, שאינם זהים לאלו שיש ברשותנו, ואלו מתארים את שבחי המלאכים. אדם אשר ירצה לכתוב ספר בעתיד על שירת המלאכים ביהדות ימצא במגילות מקורות רבים יותר למחקר רחב יותר.

גילוי מגילות ים המלח מייצג נקודת מפנה למחקר ההיסטוריה של העם היהודי בתקופות קדומות, כיון שלא היה בנמצא לפני כן אוצר ספרותי בקנה מידה כזה. תודות לממצאים מדהימים אלו, הועשר רבות הידע אודות החברה היהודית באדמת ישראל בזמן התקופה ההלניסטית והתקופה הרומאית כמו גם מקורן של היהדות הרבנית והנצרות המוקדמת.

שירותי תרגום של חומר תורני ויהודי