האט! מדוע שפות מסוימות נשמעות מהירות כל כך?

להלן אחד המשפטים הפחות מעניינים שתקראו בחייכם: "אתמול בלילה פתחתי את הדלת הקדמית בשביל לאפשר לחתול לצאת. היה זה לילה כל כך יפה שטיילתי לאורך הגן בכדי לשאוף אויר נקי. לפתע שמעתי קליק, כאשר הדלת נסגרה מאחורי."
טוב, אחר כך זה כבר נהיה פחות מושך, כאשר הדובר נעצר על ידי המשטרה בזמן שהוא מנסה לפתוח בכוח את הדלת של הבית שלו עצמו…

הפסקה הרגילה לחלוטין הזו ועוד כמה אחרות היוו חלק ממחקר מסקרן שפורסם במגזין Language – מחקר שבא לענות על אחת השאלות העתיקות ביותר בנוגע לשפת בני האדם- מדוע שפות מסוימות נשמעות מהירות כל כך?

האם באמת יש שפות מהירות ושפות איטיות?

מדוע שפות מסוימות נשמעות מהירות כל כך?שפה שאינכם מבינים נשמעת כמעט תמיד כאילו היא מדוברת במהירות של 200 קמ"ש – רוח סערה של הברות מוזרות שכמעט ולא ניתן להפריד ביניהן. זה נראה כך מכיוון שלמילים אין כל הגיון עבורנו. גם כשאנו מדברים עברית, היא נשמעת מהירה מאד למי ששפת האם שלו היא איטלקית. ועדיין, גם נכון לומר שישנן שפות מהירות יותר מאחרות. ספרדית עוברת ביעף ליד צרפתית, יפנית משאירה אבק לגרמנית – או שלכל הפחות כך זה נשמע.

אך איך הדבר הזה אפשרי? אחרי הכול כתוביות של תרגום לא רצות במהירות שונה מהמקור ראו ערך מורחב הטמעת כתוביות . בדומה לכך, לא לוקח שעה לספר את הסיפור בסרט צרפתי בן שעתיים בתרגום שלו לעברית. איפשהו בין כל השפות צריך להיות משהו שמאזן את כולן וגורם לכולנו להעביר מידע באותו הקצב פחות או יותר גם אם המהירות משתנה משפה לשפה.

מדוע שפות מסוימות נשמעות מהירות

בכדי לחקור תעלומה זו, חוקרים מאוניברסיטת ליון שבצרפת גייסו 59 מתנדבים ומתנדבות אשר שפת האם שלהם הינה אחת משבע השפות הנפוצות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, יפנית, סינית-מנדרינית, ספרדית ועוד אחת פחות נפוצה – וייטנאמית. כולם הודרכו לקרוא 20 סוגי טקסטים שונים, כולל את הפיסקה על החתול בבית והדלת הנעולה לתוך רשמקול. כל המתנדבים קראו את כל 20 הפסקאות בשפת האם שלהם. קטעים של שקט שנמשכו יותר מ-150 מילי-שניות נחתכו החוצה, אך להוציא זאת החוקרים לא נגעו יותר בהקלטות.

לאחר מכן ספרו החוקרים את כל ההברות שבכל הקלטה והמשיכו בניתוח של צפיפות המשמעות בכל אחת מההברות. מילה בעלת הברה אחת באנגלית Bliss (אושר עילאי), לדוגמא, הינה עשירה במשמעות והיא מסמלת יותר משמחה לשמה. לעומתה במילה It (ל..) ישנה צפיפות מידע קטנה יותר. כמו כן, להברה של האות האנגלית i במילה Jubilee (חגיגות היובל) אין כלל משמעות נפרדת.

עיבוד המידע שהתקבל במחקר

את הנתונים הגולמיים הללו עיבדו החוקרים עד שהגיעו לשני ערכים חשובים לכל שפה: צפיפות המידע הממוצעת לכל אחת מההברות ומספר ההברות הממוצעות המדוברות לשנייה בדיבור רגיל. נעשה שימוש בשפה הווייטנאמית כנקודת יחוס לשבע השפות האחרות, כשלהברות שלה (אשר לשונאים מחשיבים כמאוד צפופות במידע) ניתן שרירותית הערך – 1.

החוקרים גילו שבכל שאר השפות, ככל שצפיפות המידע הממוצעת להברה גדלה כך קטנו מספר ההברות שהיה צריך לומר לשנייה וכך הדיבור היה איטי יותר. באנגלית, עם צפיפות מידע גבוהה של 0.91, דיברו בקצב ממוצע של 6.19 הברות לשנייה. סינית-מנדרינית שממוקמת גבוה ברשימת הצפיפות (0.94), הזדחלה עם 5.18 הברות לשנייה. ספרדית, עם צפיפות נמוכה של 0.63 הגבירה קצב עם מהירות דיבור של 7.82 הברות לשנייה. שדת המהירות האמיתית היתה היפנית, אשר עברה את השפה הספרדית במהירות דיבור של 7.84. צפיפות המידע שלה היתה נמוכה ועמדה רק על 0.49. למרות ההבדלים הללו, בסוף דקה של דיבור, כל השפות העבירו פחות או יותר אותה כמות של מידע.

לסיכום

"יש איזון שפועל בין צפיפות מידע ממוצעת מבוססת הברות לבין קצב העברת ההברות", כותבים החוקרים. "שפה צפופה עושה שימוש בפחות חלקי דיבור משפה דלילה יותר בהינתן מידע סמנטי." במילים אחרות, אוזניכם אינן מטעות אתכם: ספרדים אכן רצים וסינים אכן מתהלכים להם בנחת, אך הם יספרו לכם את אותו הסיפור באותו טווח זמן נתון.
שום דבר מהנ"ל, כמובן, אינו הופך את כאב הראש של לימוד שפה חדשה לקל יותר. עם זאת, זה הוא כן מהווה תזכורת לכך שמתחת לכל ההבדלים המבדילים בין ספרדית לתאילנדית, נורבגית, עברית או כל שפה אחרת מתוך אלפי השפות הקיימות, מסתתרים חוקים משותפים מאד פשוטים. הדנ"א של הדיבור – כמו הדנ"א האמיתי שלנו – עושה אותנו הרבה יותר דומים אחד לשני ממה שאנו חושבים.