תרגום לרוסית | תרגום מרוסית

צוות Trans-That, כולל מתרגמים מקצועיים דוברי רוסית – ברמת שפת אם, בעלי אוריינטציה מוכוונת לקוח וניסיון רב בתרגום שפה זו. כחלק ממערך שירותי התרגום מרוסית לעברית ומעברית לרוסית,אנו מציעים שירותי עריכה ושיפור טקסטים במקרים בהם נדרש לערוך ולנסח את התוכן המתורגם.

תרגום מעברית לרוסית

התרגום לרוסיתשפה הרוסית הנה אחת השפות המדוברות בעולם. תרגום לרוסית הפך למצרך מבוקש. רוסית היא השפה הרשמית של רוסיה. כמו כן היא גם שפה רשמית במדינות רבות ואחת מששת השפות הרשמיות של האו"ם. קרוב ל-180 מיליון איש דוברים רוסית והיא משתייכת לקבוצה המזרחית של השפות הסלאביות. מבין השפות הסלאביות – רוסית היא הנפוצה מכולן. בין כל השפות הסלאביות יש דמיון רב, אבל שתי השפות שהכי קרובות לרוסית הן בלארוסית ואוקראינית. ביחד, שלושת השפות הללו מהוות את תת הקבוצה המזרח סלאבית, שהיא חלק מהקבוצה הסלאבית של משפחת השפות ההודית–אירופאית.
ההיסטוריה הקדומה של השפה הרוסית

ההיסטוריה של השפה הרוסית לוקחת אותנו אל ימי קדם. כ-1500 שנים לפני הספירה מתפלגת השפה הפרוטו–סלאבית מקבוצת הניבים שקשורים לשפות מהמשפחה ההודית – אירופאית (שבשלב המאוחר יותר תקרא סלאבית).

כבר ברוסיה של תחילת המאה ה-12 השפה הרוסית העתיקה הפכה לאמצעי תקשורת של חלק נכבד של לאומים ושבטים בלטיים, טורקיים ואיראניים. בין המאות ה-14 וה-16, הסגנון דרום-מערבי של השפה הספרותית של הסלאבים המזרחיים היה לשפה המדינית ולשפת הכנסייה האורתודוכסית בדוכסות הגדולה של ליטא ובנסיכות מולדובה.

הפיצול הפיאודלי, הכיבוש הפולני-הליטאי במאות ה-13-14 לספירה הביא לקריסתה של הלאומיות הרוסית העתיקה. בהדרגה התפרקה גם האחדות של השפה הרוסית העתיקה ונוצרו 3 מרכזים אתניים לשוניים חדשים הנלחמים על זהותם הסלאבית: בצפון מזרח (Velikorus), בדרום (אוקראינים) ובמערב (בלארוסים). במאה ה-14-15 לספירה על בסיס קשרים אלו נוצרו 3 שפות סלאביות מזרחיות: רוסית, אוקראינית ובלארוסית.

עידן רוסיה המוסקבאית

לשפה הרוסית של עידן רוסיה המוסקבאית של המאות 14-17 יש היסטוריה מורכבת. בינתיים צצו להם מספר ניבים. המוביל ביניהם היה הניב המוסקבאי. הניב הזה הפך בהדרגה למודל והיווה את הבסיס של השפה הרוסית הלאומית הספרותית. בשלב זה השפה המדוברת עברה ארגון מחדש לפי קטגוריות של זמנים, הטיה של שמות העצם וכו'. השפה הכתובה נותרת מגוונת.

במאה ה-17 נוצרה תקשורת לאומית ויסודותיה של האומה הרוסית. בשנת 1708 הייתה חלוקה של האלף בית האזרחי ושל הכנסייה הסלאבית. במאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 התפשטה הכתיבה החילונית, הספרות של הכנסייה נסוגה בהדרגה לאחור, הפכה לחלק מפולחן דתי, והשפה שלה הפכה לסוג של ז'רגון כנסייתי. במהירות התפתחה הטרמינולוגיה בתחומים כמו המדע והטכנולוגיה, הצבא והתחום המנהלי – מה שהביא לזרם גדול של מילים וביטויים בשפה הרוסית, שמקורם היה בשפות מערב אירופה. במחצית השנייה של המאה ה-18, לשפה הצרפתית היתה השפעה גדולה במיוחד על אוצר המילים של השפה הרוסית.
התנגשות של אלמנטים לשוניים שונים והצורך בשפה ספרותית נפוצה הפכו את תהליך יצירת הנורמות של השפה הלאומית המאוחדת לבעיה של ממש. ההתנגשות בין האלמנטים האלה קרתה תוך כדי מאבק בין המגמות השונות. מגזרים דמוקרטיים של החברה ביקשו התקרבות של השפה הספרותית לשיח עממי, ואילו אנשי הדת ניסו לשמור על טוהר השפה הארכאית "הסלובנית", הלא מובנת לציבור הרחב. יתרה מכך, בקרב המעמד העליון החלה התעניינות יתרה במילים זרות והטמעתן, גם אם לא במודע, בשפה הכתובה ובשיח.
בשפה הרוסית המודרנית ישנה צמיחה אינטנסיבית בטרמינולוגיה מקצועית, אשר נגרמת בעיקר על ידי הצרכים של המהפכה המדעית והטכנולוגית.

תרגום לרוסית

מקור הרוסית המודרנית הוא בשפה הרוסית העתיקה (הסלאבית המזרחית) שמורכבת משתי תקופות: לפני השפה הכתובה ולאחריה. לאחר קריסתה של רוסיה העתיקה במאה ה-16, נוצרה השפה ה"רוסית הגדולה", "Velikoruskii", המבוססת על מגוון רחב של ניבים של הצפון והדרום. תרומה ענקית לפיתוחה של השפה הרוסית תרמו קירילוס ומתודיוס. מאחר והם נולדו באימפריה הביזנטית, הם הכירו עוד מהילדות את המנהגים והשפה הסלאבית המדוברת. אביהם העניק להם חינוך טוב, אך הם סרבו לבנות קריירה כמוהו, והלכו לכיוון הדתי, אל עבודת האל. מאוחר יותר, בשנת 863 הגיעו שגרירים מהנסיך רוסטיסלב וביקשו למצוא מורה לכתיבה, לכתיבת דברי קודש. למשימה הזו יצאו קירילוס ומתודיוס. הם יצרו את האלפבית הסלאבי, אבל האלפבית הקירילי נוצר על ידי תלמידיהם, לאחר מותם.

כמו כן, כדאי לדעת שמיכאל לומונוסוב עשה הרבה למען השפה הרוסית. למעשה הוא היה האיש אשר בנה את השפה הרוסית החדשה (כמעט כמו אליעזר בן יהודה של השפה העברית). הוא הציג לספרות הרוסית את הזרם הפסאודו קלאסי, ששלט במאה ה-18 כולה. לומונוסוב היה רפורמטור, אשר הציג ממדים חדשים של שירה, ערכים ונורמות. הוא כתב ופרסם יצירות כמו "דקדוק רוסי" ו"מכתב על כללי חריזה רוסית." לומונוסוב יצר כללים מדעיים קפדניים, שרבים מהם נמצאים בשימוש עד היום.

את הגימורים האחרונים של השפה הרוסית עשה אלכסנדר פושקין – שנחשב לגדול המשוררים הרוסיים. השפה הרוסית כמו שאנו רגילים לראותה כיום, היא במידה רבה פרי עבודתו. היה זה הוא אשר העשיר וגיוון את השפה המדוברת. בזכות יצירותיו, מאות אלפי אנשים מן השורה של התקופה ההיא החלו להתעניין בדקדוק. פושקין לא רק יצר מחדש, אלא גם פרץ דרך להרבה משוררי עתיד.