תרגום התלמוד לשפות שונות: בעיות חינוכיות, אתגרים ופתרונות

התלמוד הבבלי הוא הטקסט העיקרי שנהגו לעסוק בו בישיבות ובבתי המדרש במשך 1500 השנים לערך שחלפו מאז חתימתו. על אף חשיבות העיסוק בכל מקצועות היהדות כגון תנ”ך, מדרשים, פילוסופיה וקבלה, אין ספק שהעוסקים בלימוד התורה השקיעו את רוב מרצם דווקא בתלמוד. ניתן לומר שהתלמוד הוא התמצית של כל תורת היהדות מכיון שהוא כולל בתוכו הלכה, אגדה, פרשנות, תנ”ך והדרכה כללית בכל תחומי החיים.

תרגום תורני – “יגעתי ומצאתי, תאמין!”

עם כל זאת, עד לא מזמן הייתה רתיעה גדולה מתירגום התלמוד. ישנם גורמים רבים ומגוונים לכך ולשינוי הגישה בעשרות השנים האחרונות והדבר דורש מחקר מעמיק, אך אין ספק שאחת הסיבות העיקריות לרתיעה מתירגום התלמוד היא העובדה שלשם הבנת התלמוד לאשורו נדרשים כלים רבים ומאמץ רב. יתרה מכך, היהדות העלתה על נס את העמל בלימוד וראתה בעמל הזה דרך אידיאלית ולא רק משֹוכה שאותה צריך לעבור:

“ואמר רבי יצחק, אם יאמר לך אדם: יגעתי ולא מצאתי – אל תאמן, לא יגעתי ומצאתי – אל תאמן, יגעתי ומצאתי – תאמן. הני מילי – בדברי תורה. אבל במשא ומתן – סייעתא הוא מן שמיא. ולדברי תורה לא אמרן אלא לחדודי, אבל לאוקמי גירסא – סייעתא מן שמיא היא.”
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ו’ עמוד ב’

תרגום מארמית: ואמר רבי יצחק, אם יאמר לך אדם: יגעתי ולא מצאתי – אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי – אל תאמין, יגעתי ומצאתי – תאמין. הדברים הללו אמורים – [ביחס ל]דברי תורה. אבל במשא ומתן – עזרה היא מן השמים. ו[ביחס] לדברי תורה לא אמרנו אלא [כשמדובר בלימוד לצורך] העמקה, אבל לימוד לצורך זכירה בלבד – עזרה היא מן השמים.

בעת שאדם ניגש ללמוד תרגום של התלמוד, העמל האינהרנטי הכרוך בתהליך הלימוד מתעמעם במידה רבה. ניואנסים מסויימים ותובנות שלמות נעלמות כליל. כל חוויית הלימוד שונה בתכלית. זוהי, כאמור, אחת הסיבות המרכזיות לכך שהייתה קיימת התנגדות לתירגום התלמוד במשך שנים רבות.

הבעיות החינוכיות עם תרגום התלמוד

אם כן, לפני שמגיעים לבעיות התירגום השייכות באופן מיוחד לטקסט עתיק ומסובך כמו התלמוד, אנו נתקלים בבעיית תירגום לא שגרתית: בעיה חינוכית עם עצם התירגום. בהוצאת קורן עוסקים בתירגום מהדורת התלמוד שהוציא הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) לאנגלית. ראשי הפרוייקט נותנים את הדעת לבעיה הנ”ל ומנסים למזער אותה בכמה אופנים.

ראשית, הטקטס הארמי-עברי המקורי מופיע (עם ניקוד) בצד כל פסקה באנגלית. ההנחה היא שהרבה מן הלומדים יודעים לקרוא עברית. אך גם אם ההנחה הזו שגויה או שהאוכלוסיה שעוסקת בתלמוד תשתנה בעתיד, יש כאן אמירה חינוכית ברורה: הטקסט שבפניכם אינו מנותק ואינו יצירה בפני עצמה אלא נסיון לשקף טקסט מקור בעל סטטוס מיוחד. בין אם הלומד יחזור לטקסט המקור ובין אם לאו, עצם המפגש המתמיד עם טקסט המקור משפיע על הצורה שבה הלומד תופס את תהליך הלימוד.
אמנם ישנו רובד נוסף המתבסס על הִמצאות טקסט המקור לצד הטקסט המתורגם. כיון שתרגום התלמוד רצוף בהנהרות (explicitations), נעשה נסיון לבודד את ה”תרגום המילולי” מההנהרות. את התרגום המילולי מדגישים בגופן עבה ואת ההנהרות משאירים בגופן רגיל. כך ישנו עוד גורם שמזכיר ללומד באופן תמידי שהטקסט שהוא עוסק בו רווי פירושים והבהרות. הדברים הללו נועדו להוביל את הלומד לקרוא את הטקסט בעין ביקורתית. בניגוד לרוב התרגומים שבהם הביקורת על טעויות נתונה בדרך כלל לחוקרים שמשווים בין טקסט המקור לטקסט המתורגם, כאן ישנה אמירה מרומזת שכל אחד יכול להיות בבחינת חוקר תירגום. לשקיפות הזו יש ערך חינוכי עצום – גם אם הקורא אינו מסוגל באמת להשוות את הטקסטים.
דרך נוספת שבה משתדלים לקשור את הלומד לטקסט המקורי היא שימוש נרחב בתעתיקים. מעבר לאילוץ הפרשני שמוביל לכך, שכן פעמים רבות התלמוד מתבסס על ניתוח פונטי של מילים במקרא, השימוש בתעתיקים נעשה על מנת להזכיר ללומדים שהתלמוד הוא אוצר עשיר של מושגים רבים שלא תמיד ניתן להעביר אותם לשפה אחרת באופן מדוייק. אם נשתמש במושג מֵחֵקֶר התירגום, ניתן לומר שישנם מחסרים רבים באנגלית ביחס לתלמוד. כלומר, ישנם מושגים רבים שקיימים בעולם התלמוד שפשוט אין להם מקבילה בתרבויות ובשפות אחרות. השימוש בתעתיקים מעלה את העובדה הזו למודעות ומזכיר ללומד שיש כאן משהו שאינו אותנטי לגמרי.

ישנן בעיות תירגום מעניינות ביותר בתהליך של תרגום תורני ובעיקר בתירגום התלמוד. ביניהן בעיית העבודה על קורפוס נרחב ביותר (2771 דפי תלמוד) עם צוות גדול הכולל מתרגמים, חוקרים, גרפיקאים ועוד. על הבעיות הללו ניתן לשבור קולמוסים רבים, אך ראוי לציין בראש ובראשונה את הבעיה בעצם יצירת התרגום ואת הצעדים שננקטים על מנת לצמצם את השפעתה. כיון שהפתרונות הללו גלויים לעין כל ובעלי אפקט ויזואלי בולט, יש בכוחן להשפיע על כל סוגי הלומדים שיבחרו לעסוק בתרגום התלמוד.

תודה לאבישי מגנצא, עורך ואוצר תוכן בפרוייקט תירגום התלמוד בהוצאת קורן והמכון הישראלי לפרסומים תלמודיים.