אתיקה בתרגום – דילמות מוסריות בתרגום

מתרגמים, כמו חברים אחרים בכל ארגון מקצועי כלשהו, יכולים להיתקל במגוון דילמות אתיות בזמן עבודתם. בחלק מסוכנויות התרגום קיים קוד התנהגות אשר מתווה קווים מנחים בנושאים כמו הבטחת איכות, אובייקטיביות וסודיות אבל בנוגע לדילמות מוסריות ספציפיות לא תמיד יש קו מנחה ברור. חלק מהדילמות הללו נפוצות יותר, כמו לדוגמה כאשר המתרגם מחליט להשתמש במונח שאינו מכסה לחלוטין את המקור אבל מוסיף לאיכות טקסט היעד. דוגמה לדילמה אתית נדירה יותר הינה האם לבצע תרגום אשר יכול לשמש למטרות לא חוקיות?

נאמנות למקור או ניסוח קולח?

אתיקה בתרגוםלקוחות סומכים על חברת התרגום שלהם שתספק תרגום שעושה צדק מלא עם טקסט המקור. הווי אומר כי התרגום צריך לכסות כל צד ממשמעות המקור ולא להכיל תוספות או משמעויות זרות. כמו גם שאינו מכיל רמזים לדעתו האישית של המתרגם בנוגע לנושא. לקוחות שרוצים להבטיח יותר את העניין יכולים לבקש הצהרת תרגום נאמן למקור. בהקשר זה חשוב לציין כי אמנם התרגומים צריכים להיות אמינים ולשקף בצורה ברורה את משמעות המקור, אך לקוחות גם מצפים בו בזמן לטקסט חינני שנעים לקרוא אותו. ישום שני הדברים גם יחד הוא דבר שבמקרים מועטים ניתן לביצוע. אמנם פשוט להמיר את התוכן של טקסט המקור לשפת היעד אך הדרישה לסיגנון הטקסט דורשת באופן בלתי נמנע התאמה ברמה מסוימת של המקור.

יחד עם זאת, ישנה הסכמה כללית שלקוחות מצפים, ובצדק, לתרגום על ידי מתרגם בעל יכולות מקצועיות גבוהות. לעיתים מתרגם מסויים לא יקבל עבודת תרגום בה הוא מרגיש שלא יוכל לספק תרגום באיכות גבוהה, למשל כיון שהנושא המדובר אינו בתחום ההתמחות שלו. זו, אגב, אחת הסיבות שבגללן כדאי לבחור ולעבוד עם סוכנות תרגום ולא עם מתרגם עצמאי.

האם להתעלם משגיאות במקור?

נושא מעניין נוסף הינו שגיאות בטקסט המקורי. הדרישה למהימנות מכתיבה שאת כל השגיאות הקיימות במקור יש פשוט להעתיק לתרגום, אך הדבר מתנגש בבירור עם ההגיון הבריא והרצון להפיק טקסט נקי משגיאות, ואם אפשרי, אפילו טוב יותר מהמקור. לעיתים נדירות, מתרגם אף ירגיש צורך להגן של שמו הטוב של הכותב המקורי באם הוא חושד שהתוכן ומשמעות טקסט המקור יגרמו ללעג למחבר. דוגמה אחת הינה של מנכ"ל אשר סגנו כתב עבורו נאום מתרברב לשנה החדשה. המתרגם במקרה הזה החליט להשמיט את החלקים השחצניים ובעת ובעונה אחת הפנה את תשומת לב הלקוח שהוא התאים את הטקסט ושינה אותו עבור קהל היעד. בעוד שהרבה מהלקוחות אכן יעריכו את נקודת המבט הזו אחרים יחשבו את המתרגם לפדנטי יתר על המידה. ברור שאין במקרה זה פתרון אידיאלי.

הדילמות האמיתיות הן שונות לחלוטין

כל אלו אומנם, הן בעיות טכניות. הדילמות האמיתיות נמצאות ברמה אחרת, לדוגמה כאשר מתרגם מקצועי נתבקש לבצע תרגום של חומר אשר תוכנו מתנגש אם אמונותיו האישיות. דוגמה לכך יכולה להיות למשל בתרגום מאנגלית לעברית של אתר תוכן למבוגרים. מתרגמים יהודים דתיים יכולים לסרב לתרגם את הטקסט כיון שהוא תוכן שנתפס בעיניהם כלא צנוע. בזמן שהתגובה הברורה – והמקובלת – לסירוב כזה הינה לכבדו, נושא זה מעלה שאלות מעניינות לגבי יחסו של המתרגם לטקסט עליו הוא עובד והיקף אחריותו לתוכן.

דוגמה נוספת יכולה להיות עם מתרגם שמקבל תרגום של עלון בחירות למפלגה אשר הוא אינו מסכים עם דעותיה. בעוד שיתכן שמתרגם אשר עובד על תרגום של חומרים הקשורים להסתה ושנאה מבצע עבירה פלילית, הרי שבאופן כללי, החלטות כגון אלו תלויות לרוב במתרגם ובאדיקותו.

ישנה קטגוריה של טקסטים אשר ממבט ראשון נראים כלא חוקיים בעליל. תרגום של הוראות הכנת פצצה, מי יהיה אחראי על מתקפות שנעשו בעזרת פצצות שהופקו בשימוש בהוראות אלו? באם סוג הלקוח מעורפל במידה מספקת שעולה אפילו החשש הקטן ביותר שהוא ישתמש בתרגום למטרות לא ראויות, הרי ששום סוכנות תרגום שפויה לא תקבל עבודה שכזו. באם הבקשה היתה נעשית על ידי גורם ממשלתי כחלק מהמאמצים ללמוד את יכולותיהם של טרוריסטים, הרי שברור כי הבקשה הנה לגיטימית לחלוטין.
אך הדילמה העיקרית נמצאת בשטח האפור. חברות בטחוניות לא נוהגות לפרט ולהזדהות יתר על המידה מסיבות מובנות ולכן בעניינים רגישים בטחוניים לא תמיד יהיה אפשר לדעת מיהו מזמין העבודה. האם על חברת התרגום לסרב לקבל עבודת תרגום של הוראות להכנת פצצה ממי שאינו מזדהה באופן מלא? עניין זה מעלה על הפרק שאלות נוספות לדיון כמו, בהנחה שבוצע פשע באמצעות התרגום, מהו חלקו של המתרגם בביצוע הפשע? האם מדובר בסיוע לדבר עבירה או באי מניעת פשע? אם בכלל.

אין תחליף לשיקול דעת

לסיכום, ברור שמתרגמים מתמודדים לא רק עם תוכן טקסט המקור, אלא גם עם כמה עניינים אתיים. בעוד שקייימם קוים מנחים וקודים אתיים שעומדים למתרגמים לעזר ביצירת השקפתם בנוגע לבעיות מוסריות כלליות, הרי שבמקרים רבים הגישה לדילמות אתיות מעשיות בתרגום הינה עניין של שיקול דעת והערכה אישית של המתרגם את החומר יחד עם המידע שיש למתרגם על הלקוח.