כל מה שרציתם לדעת על תרגום אונקלוס ותרגומים נוספים של התורה

כשהודפסה התורה בשפה העברית הודפס יחד איתה גם תרגום אונקלוס. פרשני התורה כמו רש”י והתוספות סברו כי תרגום אונקלוס משמעותי וקדוש מאד ואת חלק מפרשנותם על התורה הם שאבו ממנו. אברהם איבן עזרא אף כתב במבוא שלו לפרשנות התורה כי אונקלוס תרגם את התורה כמו שהיא אמורה להיות מובנת ושהוא מתכוון להשתמש בשיטתו של אונקלוס בפרשנות שלו.

האמוראים, חכמי התלמוד הבבלי, קבעו כי תרגום אונקולוס הוא התרגום המוסמך לתנ”ך. זהו המסמך שבו האמוראים ציפו שאנשים יוועצו בכדי להחליט את משמעות המילים והביטויים המקראיים השונים. למרות שרבנים אלו חיברו מדרשים ופרשנותם על התנ”ך נכתבה בתלמוד, הם לא הורו ליהודים לקרוא את עבודותיהם בכל שבת יחד עם פרשת השבוע. לעומת זאת, הם הורו לתלמידיהם לקרוא על בסיס שבועי – פעמיים את המקרא ופעם אחת את התרגום, תרגום אונקלוס.

תוכן העניינים

מי היה אונקלוס?

ישנם שתי מסורות לגבי זהותו של אונקלוס, לפי התלמוד הבבלי הוא היה אחיינו של הקיסר הרומי טיטוס‏, ולפי המדרש תנחומא‏ הוא היה אחיינו של הקיסר הרומי אדריאנוס. אונקלוס התגייר במאה ה-1 לפני מרד בר כוכבא בשלהי תקופת התנאים, וברח לארץ ישראל מפני אימת דודו הקיסר, הצטרף לחכמי יבנה ולמד מפיהם.

תרגומים קדומים של התנ”ך

תרגום אונקלוס הינו אחד מתוך שישה תרגומים של התורה לארמית. שלושה תרגומים מלאים נכתבו במיוחד עבור היהודים: תרגום אונקלוס, תרגום יונתן ונאופיטי. חוקרים מתארכים את תרגום יונתן ככזה שנכתב לאחר תרגום אונקלוס, אך הם חלוקי דעות לגבי נאופיטי – האם תרגום זה נכתב לפני אונקלוס או אחריו. רוב החוקרים מעריכים כי הוא נכתב לאחר תרגום אונקלוס.

ניאופיטי ותרגום יונתן בעיקרם הנם תרגומים מדרשיים הגדושים בפרשנויות אשר הולכות אל מעבר למשמעות הפשוטה של פסוקי התנ”ך ובאים ללמד שיעורים אתיים ודתיים, בעיקר בעזרת משלים. בנוסף, קיימים תרגומים ארמיים אחרים, כולל כמה אשר נעשו לקהילת השומרונים. כמו כן, קיימים גם תרגומים חלקיים של התנ”ך לארמית.

תרגומים ארמיים

התרגומים הארמיים אינם התרגום התורני הראשון שנעשה לתנ”ך מעברית לשפה אחרת. התנ”ך גם תורגם ליוונית עבור הקהילה היהודית בסביבות 250 לפנה”ס שבאלכסנדריה, מצרים. תרגום זה נקרא ‘תרגום השבעים’. תרגום השבעים הנמצא ברשותנו כעת אינו הגרסא המקורית כי נערכו בו שינויים בתקופות קדומות בכדי להתאימו לצרכים של קבוצות עדתיות שונות.

לא ניתן לקבוע בודאות מתי התנ”ך תורגם לראשונה לארמית אך יתכן שרמז לכך ניתן למצוא בספר נחמיה (ח’, ח’) ובו נכתב על עזרא הסופר, (סביבות 440 לפנה”ס) המסביר את התנ”ך ליהודים שחזרו מגלות של שני דורות בבבל. שם הוא השתמש בתרגום ארמי, כיון שהרבה מהגולים לא ידעו עברית.