כל מה שרציתם לדעת על ההיסטוריה של הכתב הסיני ולא העזתם לשאול

תוכן העניינים

הכתב הסיני והשפה הסינית – מהשפות הכתובות העתיקות ביותר בעולם

חלק מהדוגמאות הקדומות ביותר לכתב הסיני מתוארכות מלפני 4,000 שנים. הכתב הסיני משתמש בשיטה של לוגוגרפיקה (סדרה של סמלים אשר מייצגים מילה או משפט שלמים). הכתב הסיני מורכב מסמלים סיניים גדולים הנקראים סימניות.

הכתב הסיני מיוחד מאוד

סין הינה מדינה ענקית בעלת שתי שפות עיקריות: מנדרין וקנטונזית. משתי השפות הללו צמחו דיאלקטים שונים. הכתב הסיני היווה גורם אשר איחד את כל השפות האלו תחת אמת מידה של שפה כתובה אחת.

המילה “אחד” לדוגמה, אומנם מבוטאת שונה בין מנדרין לקנטונזית, אך הסימנייה למילה זו זהה. השפה המדוברת השתנתה באופן ניכר לאורך מאות של שנים, בזמן שהשפה הכתובה נשארה כמעט כמו שהייתה בעבר.

כמו בכל שפה, עם הזמן הכתב הסיני השתנה בכל פעם קצת, אך ישנן ארבע תקופות מובהקות לכתב הסיני.

4 התקופות של הכתב הסיני

כתב עצמות ניחוש (Jia-gu wen)

אלו הם הסימניות הסיניות המוקדמות ביותר. דוגמאות משימוש בכתב זה מתוארכות לשנים 1500-1000 לפנה”ס. סימניות אלו נכתבו על גבי שריון צבים ועצמות בעלי חיים. עצמות אלו נשמרו כמסמך היסטורי עד לשלטון מלכות שאנג.

כתב חותם גדול (Da zhuan)

כתב זה נמצא בעיקר יצוק על כלים מברונזה ומופיע לרוב בין השנים 1100-700 לפנה”ס.

כתב חותם קטן (Xiao zhuan)

זהו הכתב המהודר והשוטף אשר משויך בדרך כלל לכתב הסיני. גרסה זו של קליגרפיה סינית הייתה קודמתה של הגרסה המודרנית. כתב החותם הקטן במקורו נכתב על מגילות מבמבוק, אך עדיין ניתן למצוא קליגרפיה סינית יפה זו על משי ובציורי נוף.

כתב פקידים (Lis shu)

זהו הכתב הסיני המודרני. ערכת סימניות זו קיבלה פופולאריות בחלקה כיון שהכתב היה בעל שטף שהיה מהיר ויעיל לכתוב בו. מה גם שמערך כתיבה זה היה נוח יותר לשימוש בעזרת עטים, מברשות ונייר, ולכן הפך לשיטת הכתיבה הסינית העיקרית.

הסימניות הסיניות פשוט נראות טוב

לפי המסורת, הסימניות הסיניות נכתבות בטורים. כיוון קריאתם הינו מלמעלה למטה ומימין לשמאל. כיון שסימנייה אחת מייצגת מילה או משפט ישנן פשוטו כמשמעו אלפי סימניות. למעשה, ישנן יותר מ-50,000 סימניות בהאנזי (HANZI-המילה הסינית ל”אותיות סיניות”).

בחלקה, כמות הסימניות העצומה הזו הינה הסיבה לשיעור האנאלפביתים הגבוה בסין. במאמץ לפתור בעיה זו, אנשי הרפובליקה של סין החלו בתוכנית להפשטת השפה למערכת סימניות אשר נמצאות בשימוש קבוע יותר. בערכת הכתיב הנוכחית משתמשים בכ-6,000 סימניות אלו. כמובן, ששמות פרטיים מכילים סימניות נדירות יותר.

הכתב הסיני הנוכחי מכיל שתי שיטות סימניות עיקריות, שיטת ווניאן (Wenyan) אשר משתמשת בסימניות הקלאסיות, ושיטת באהיאו (Baihua) אשר מכילה סימניות של השפה המדוברת. שילוב שתי השיטות מגשר על הפער בין הסינית הכתובה העתיקה ובין מילון המונחים של ימינו.

מערך הכתב הסיני היווה בסיס לכתב של שפות רבות בכל אסיה. גם כאשר השפה הכתובה עודכנה, היא עדיין נשארה יפה, מהודרת, עדינה ועם זאת גם מסקרנת.