ההיסטוריה של השפה העברית

השפה העברית היא אחת השפות העתיקות שגם נמצאת בשימושה של מדינה מתוקנת כיום. המקור לראשית התפתחותה היה כמו כל השפות – שפתו של האדם הקדמון. עם הזמן נוספו הברות נוספות ומילים חדשות אך במיוחד השפיעה על העברית הגלייתו של עם ישראל לתפוצות וזליגה ותרגום של מילים חדשות מאותן ארצות אל העברית.

איך שפות שונות השפיעו על העברית?

שפתו של האדם הקדמון שחי באזור המזרח התיכון הייתה מורכבת ממילים בנות הברה אחת או שתיים. לא שיש עדויות כתובות לכך כי באותה תקופה עדיין לא הומצא הכתב אך בין היתר תומכת בזה העובדה כי המילים הבסיסיות בעברית הן בנות הברה אחת כמו: אח, אב, דם, גג ועוד. בנוסף לכך, גם בשפות נוספות אנו מוצאים דפוס התנהגות דומה, מילים בסיסיות בנות הברה אחת או שתיים ומילים ארוכות יותר בעלי משמעות דומה הנגזרות מאותן מילים ראשוניות.

היכן התפתחה העברית?

המקור של העברית היא הכנענית, שפה בה דיבר העם הכנעני שישב בחלקו באזור בו מדינת ישראל יושבת היום. מאות שנים לפני הספירה, הארמית, שפה בה דיברו בעיקר באשור, פרס, בבל וסוריה, זלגה עם הזמן גם לארץ ישראל והשפיעה מאוד על העברית. למרות תקופות בהם דיברו בארץ ישראל בארמית, עדיין לא נשכחה שפה זו מכיוון והשתמשו בה בעיקר לצרכים דתיים וטקסיים. במאה הראשונה לפני הספירה התפתחה השפה העברית לכדי כתב של ממש בעל אותיות מרובעות – האלפבית העברי.

בתקופת ראשית הכתב במזרח התיכון היו ארבע שפות בעלות מכנים משותפים: אכדית, ערבית, ארמית וכנענית שכפי הנראה התפתחו ממקור אחד – השפה הפרוטו שמית. בתקופת המשנה, כמה מאות שנים לאחר הספירה התחילה חדירה של מילים משפות שונות כגון יוונית אל השפה העברית כתוצאה מכיבושים והשפעות של מסחר בין עמים ובמאה העשירית לספירה לאחר ניסיונות שונים הומצא הניקוד לעברית כמו שאנו מכירים אותו כיום. לאחר חורבן בית המקדש השני, בית האלוהים של העם היהודי באותה תקופה, הוגלה עם ישראל ופוזר ברחבי העולם אך עדיין שמר ברובו על השפה העברית כשפת התפילה העיקרית. בתקופות בהם ניתנה ליהודים חירות מסוימת, אף נכתבו ספרים, פיוטים ושירים והומצאו מילים חדשות להן נוצר צורך למשל כדי לתאר המצאות חדשות.

העברית היום

שמו של אליעזר בן-יהודה הוא השם המזוהה ביותר עם תהליך תחיית הלשון העברית, אולם בחינה של העובדות מגלה שעיקר תרומתו של בן-יהודה הייתה בעיקר בתחומים הרעיוניים והסמליים.

בסוף המאה התשע עשרה, התפתחה העברית לעברית מודרנית ובשנת 1948 עם הקמת מדינת ישראל הוכרזה השפה הזו כשפה הרשמית של מדינת ישראל. בשנת 1953 הוקמה האקדמיה ללשון העברית, המוסד העליון למדע הלשון העברית במדינת ישראל ובו נטבעות כל יום מילים חדשות בעברית. ההשראה להקמתה הגיעה מצרפת, האקדמיה הצרפתית אשר הוקמה לצורך שימור השפה הצרפתית וטיפוחה. חידושיה של האקדמיה נקבעים לפי הצורך ומחייבים את מוסדות המדינה אך לעיתים נוצר מצב בו חידושיה של האקדמיה אינם מתקבלים על ידי העם בישראל ומילים לועזיות הופכות להיות חלק מן השפה העברית היומיומית כמו לדוגמה: מרשתת – אינטרנט או אימונית – טרנינג.

 

Read this article in English