אבן הרוזטה – תרגום שפת החרטומים המצרית

במושג אבן רוזטה משתמשים גם כמטפורה לאינדקס חשוב לתרגום או פענוח של בעיה קשה.

מציאת אבן הרוזטה

מצריים הקדומה היוותה אבן דרך חשובה בהתפתחות התרבותית האנושית. עד המאה התשע עשרה רוב הידע על התרבות המצרית והתפתחותה היה מצוי בעיקר בכתבים יווניים ורומיים כגון כתביו של הרודוטוס, סופר והיסטוריון יווני שתרגם את חלק מסיפורי המיתולוגיה המצרית וספריו הם בין המקורות החשובים כיום ללימודי מצרים העתיקה.

התקופה בה שהה נפוליאון עם חייליו במצריים היתה מלאה בציידי עתיקות ובחוקרים שבאו לגלות את עולמה העתיק של מצרים. בשנת 1799 עת מצרים הפכה לשדה קרב בין הצרפתים לבריטים מצאו חיילים צרפתים אבן גרניט שחורה בגודל 11X8.5 מטרים בעיר הנמל המצרית רוזטה (היום: ראשיד) עליה נחקק טקסט קדום בשלושה סוגי כתב שונים.

תוכנה של האבן וחשיבותה לתרגום השפות הקדומות

על אותה אבן נחקק טקסט של צו מלכותי משנת 196 לפני הספירה בשתי שפות שונות: מצרית ויוונית ובשלושה סוגי כתב שונים: כתב דמוטי מצרי, כתב הירוגליפי מצרי וכתב יווני. בטקסט נכתב על ידי תלמי החמישי, המלך דאז, על ביטול מיסים שונים ושיש להקים פסלים נוספים במקדשים אך החשוב מכל עבורנו היא העובדה שבאותו טקסט הוא ציווה לתרגם ולכתוב את הדברים בשלושת השפות הנ"ל.

עבודת התרגום של ז'אן-פרנסואה שמפוליון

שמפוליון, אבי תורת האגיפטולוגיה היה אחד מהחוקרים שהגיעו למצרים עם נפוליאון. מכיוון שידע יוונית היטב, לקח שמפוליון את הטקסט היווני ותרגם אותו לצרפתית. לאחר עבודת השוואה מאומצת הוא המשיך ותרגם בעזרת הטקסט הצרפתי את הכתב ההירוגליפי ואת הכתב הדמוטי שהופיעו על אותה האבן. לאחר עשרות שנים פרסם את מסקנותיו ואת האלפאבית ההירוגליפי בספרו "הגרמטיקה המצרית".

אבן הרוזטה היום

לפני שהצבא הצרפתי הספיק להעביר את האבן לצרפת פלשו הבריטים למצריים והחרימו אותה. משם העבירו אותה לאנגליה ומאז שנת 1802 ועד היום היא מוצגת במוזאון הבריטי למעט הפסקה בת שנתיים לקראת סוף מלחמת העולם השניה כאשר היה חשש מהפצצות על לונדון, אז האבן הועברה למקום מסתור מתחת לפני האדמה. בעיר פיג'אק בדרום צרפת הוקם מוזיאון שמפוליון על שמו של המתרגם שמפוליון ומוקדש בין היתר לכתב החרטומים שהוא עזר לפענח. בחצר המוזיאון שוכב על הרצפה תעתיק מדוייק של אבן הרוזטה.

פרוייקט אבן הרוזטה

בגלל תהליכים עולמיים שונים וביניהם התפתחות התקשורת המהירה והאמריקניזציה צפויות להעלם יותר ממחצית מהשפות בעולם במאה הקרובה. חלקן בלי להותיר זכר. רוב המחקרים שנעשו עד היום על שפות נדירות שמורות בארכיונים פרטיים ומוחזקים במצב גרוע. כדי להציל ולשמר כמה שפות שרק ניתן הקימה קרן The Long Now את פרוייקט הרוזטה בו משתתפים מומחים ודוברי שפות נדירות שונות בעולם.

Read this article in English